בקרת עשן ומסלולי מילוט במגדלי משרדים ומגורים. כשתכנון מבוסס ביצועים מאפשר חופש אדריכלי שהתקנות לא הכירו

כל אדריכל שתכנן פעם מגדל בישראל מכיר את הרגע. הסקיצה הראשונה היא חלום של חללים פתוחים, לובי כפול גובה, מדרגות פיסוליות שמחברות בין שלוש קומות, אטריום שמכניס אור טבעי עד לקומת הקרקע, ופתאום מגיע יועץ בטיחות האש ואומר במש אחד את מה שמרסק את החלום. התוכנית הזו לא עומדת בדרישות של תקנות התכנון והבנייה, ושל הוראות נציב כיבוי בנושא מסלולי מילוט. בקרת העשן באטריום, ההפרדה בין הקומות, רוחב חדרי המדרגות, מרחקי המילוט המקסימליים, כל אלה לא מסתדרים עם החזון. ועכשיו, כך נדמה, צריך לוותר.

אבל יש דרך אחרת, וזו דרך שבארצות הברית, באירופה, באוסטרליה ובמדינות נוספות הפכה כבר לפני שני עשורים לסטנדרט מקובל בפרויקטים מורכבים, ובישראל היא מתחילה לחלחל רק עכשיו. השם המקצועי שלה הוא תכנון מבוסס ביצועים, ובאנגלית זה Performance Based Design הרעיון פשוט להפליא. במקום לציית לסעיפים יבשים בתקנות שאומרים מסדרון מילוט יהיה לא יותר מxyz- מטר אורך או הפרדת אש לא תפחת מתשעים דקות, אנחנו מוכיחים בכלים הנדסיים מתקדמים שהפתרון החלופי שלנו מספק לפחות אותה רמת בטיחות, ולעתים אף יותר ממנה.

איך זה עובד בפועל. נניח שאדריכל תכנן לובי כפול גובה במגדל משרדים, עם אטריום מרכזי שעולה דרך עשר הקומות הראשונות. לפי התקנות הרגילות, אטריום כזה מחייב מערכת בקרת עשן מורכבת, והפרדת אש בכל קומה, וייצוב לחץ במסלולי המילוט. הפתרון הקלאסי יהרוס את הלובי. אבל בתכנון מבוסס ביצועים, מהנדס בטיחות האש בונה מודל ממוחשב של הבניין, מכניס אליו תרחישי אש שונים, מריץ הדמיית דינמיקת זורמים מחושבת באמצעות תוכנת CFD, ובוחן איך העשן מתפשט, באיזה קצב הוא מגיע לכל קומה, איזה נפח של אוויר נקי נשאר זמין בגובה הראשים של אנשים, וכמה זמן יש לכל מי שנמצא במבנה כדי להגיע למוצא בטוח. במקביל הוא מריץ הדמיית פינוי, מודל ממוחשב של תנועת אנשים בתוך החלל, ומוודא שהזמן הזה ארוך משמעותית מהזמן שלוקח לאנשים לצאת.

אם המספרים יוצאים נכונים, אם זמן ההגעה של האנשים למוצא קצר באופן בטוח מזמן הגעת העשן לרמה מסוכנת, אז ניתן להגיש את התוצאות לרשות הכבאות בבקשה לפתרון חלופי. הוראות נציב 550 ותקנות התכנון והבנייה מאפשרות גישה כזו, ובלבד שהתכנון נעשה על ידי מהנדס מוסמך, נעשה לפי מתודולוגיה מקובלת בעולם, ועובר ביקורת של רשות הכבאות. בפועל, רשות הכבאות בישראל בשנים האחרונות הפכה הרבה יותר פתוחה לפתרונות מהסוג הזה, במיוחד כשהם מוצגים על ידי משרד הנדסה רציני שיש לו ניסיון בתחום וכלים מתאימים.

ההבדלים המעשיים מורגשים מאוד. במקום מערכת בקרת עשן מסיבית עם תעלות שמחנקות את התקרה האקוסטית, אפשר להגיע למערכת ממוקדת יותר שעובדת רק היכן שצריך, עם פתחי שחרור עשן בגג האטריום ועם מערכת השלמת אוויר נשלטת. במקום קירות הפרדה רציפים שחותכים את האטריום, אפשר להציע מסכי עשן נפתחים שצונחים מהתקרה רק במקרה שריפה. כל אלה לא רק שומרים על איכות אדריכלית אלא גם, ולא פחות חשוב, חוסכים כסף משמעותי לאורך הפרויקט, לעתים מאות אלפי שקלים בעיקר במגדלים שיש בהם הרבה חללים מורכבים.

חשוב להבין למי הגישה הזו מתאימה ולמי לא. בבניין מגורים סטנדרטי בן שש או שמונה קומות, עם תכנון פנים שמרני ומדרגות חירום במיקום הקלאסי, אין שום סיבה לפתוח את הקופסה של תכנון מבוסס ביצועים. הפתרון הרגיל זול יותר, מהיר יותר ועובר יפה ברשות הכבאות. לעומת זאת, פרויקטים שבהם תכנון מבוסס ביצועים באמת משתלם הם מגדלי משרדים גבוהים עם לובי מרכזי, מרכזי קניות עם אטריומים, מבני ציבור עם חללים גדולים שלא ניתן להפריד אותם, מבנים היסטוריים שעוברים שיפוץ ושימור ולא ניתן להחיל עליהם את התקנות החדשות במלואן, ומגדלי מגורים יוקרתיים עם תכנון אדריכלי לא שגרתי. בכל אלה, ההשקעה הראשונית בהדמיה ובמודלים מחושבים מחזירה את עצמה פעמים רבות בהמשך.

יש כמובן גם אתגרים. תכנון כזה דורש מהנדס מיזוג אוויר ובטיחות אש מנוסה שיש לו את הכלים והכישורים, דורש זמן מקדים בפרויקט, ודורש שיתוף פעולה מלא עם רשות הכבאות עוד לפני הגשת הבקשה להיתר. התהליך כולל לרוב פגישות מקדימות עם הרשות, הצגת מתודולוגיית התכנון, אישור עקרוני על התרחישים שייבחנו, ורק אז ביצוע ההדמיות. צריך גם להבין שהמסמך הסופי הוא מסמך הנדסי כבד מאוד, וזה לא משהו שמיועד להגיש בלילה לפני הוועדה.

יזמים שמתכננים כיום מגדל ייחודי, או אדריכלים שיש להם חזון שלא מסתדר עם הקופסה, צריכים לפחות לדעת שהאפשרות הזו קיימת. הרבה פרויקטים שנראו בלתי אפשריים להוצאה לפועל עברו בקלות יחסית כשניגשו אליהם בכלים הנכונים. ההמלצה הפרקטית פשוטה. ברגע שהאדריכלים של הפרויקט מתחילים לראות שהסקיצה לא מסתדרת עם התקנות, זה הזמן להזמין שיחה עם יועץ שיש לו ניסיון בתכנון מבוסס ביצועים, ולבדוק אם הפרויקט שלך הוא מועמד מתאים. הפיצוי על שעת ייעוץ שכזו, גם אם בסוף לא בוחרים בדרך הזו, יכול להיות עצום.

מקורות השראה ודוגמאות: